פסק-דין בתיק ס"ק 10856-02-11

פתח דבר:

1.         לוז המחלוקת בין הסתדרות המהנדסים והמהנדסים - עובדי המשרד להגנת הסביבה ("העותרים"), לבין מדינת ישראל, בתיקים המוזכרים בכותרת פסק דין משלים זה, סבה בעיקרה סביב שאלת זכאותם של המהנדסים לתשלום בגין כוננויות חומרים מסוכנים שמבצעים המהנדסים, לפי דרישת המדינה, בלילות ובסופי-שבוע ("כוננויות הלילה").

2.         בסכסוך הקיבוצי שמספרו סק 10856-02-11 ובתביעות הפרטניות אשר מספרן כאמור לעיל, ניתן, ביום 09.05.12 פסק-דין ("פסק-הדין").

במחלוקת שבין הצדדים בעניין זכאות העותרים לתשלום עבור כוננויות לילה הכרענו שהעותרים זכאים לתשלום, וכך קבענו:

" א.          כונני החומ"ס (המהנדסים המיוצגים על ידי הסתדרות המהנדסים ואלה שהגישו את התביעות הפרטניות שבפנינו - ר.כ) זכאים לתשלום עבור כוננויות הלילה, בהתאם לתמורה הקבועה בסעיף 27.508(ד)(3) לתקשי"ר.

ב.            על המדינה לשלם למהנדסים, מכאן ואילך ורטרואקטיבית לחודש פברואר 2004 לפחות, שכר עבור שעות כוננויות הלילה בגינן לא שולמה להם תמורה ועל שעות הכוננות שבוצעו בפועל עד למועד מתן פסק הדין בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש על פי החוק, ובניכוי הסכומים שלעיל קבענו שהמדינה יכולה לקזז "(סעיף 48 לפסק-הדין).

3.          כפי שנקבע בפסק-הדין נותרו שתי סוגיות אשר ההכרעה בהן טרם הסתיימה:

האחת - הכרעה בטענת ההתיישנות שהועלתה על ידי המדינה - היינו, ממתי בעבר יהיו המהנדסים זכאים לתשלום עבור כוננויות הלילה - משנקבע שעומדת להם זכאות לתשלום בגין ביצוען.

השנייה - הזכאות האינדיבידואלית, של כל אחד מהמהנדסים שהגיש תביעה כספית פרטנית לגבי הסכום המגיע לו.

            שתי אלו יידונו ויוכרעו להלן.

שאלת ההתיישנות:       

4.         כך קבענו בפסק-הדין:

" 29. ... ונוכח העובדה שעל פי הכרעתנו, בפסק דין זה, זכאים המבקשים לתשלום עבור כוננות לילה, סבורים אנו שטוב יהיה אם לא לפסוק עתה בשאלת ההתיישנות - היינו ממתי (בעבר) יהיו כונני החומ"ס זכאים לתשלום עבור כוננות לילה. נאמר רק זאת משנתנו בעניין זה סדורה ואף נכתבה. בחרנו לא להעלותה על הכתב עתה, כדי לאפשר לצדדים למצות הליך משא ומתן קצר עד מתי בעבר יוחל התשלום בגין כוננות לילה, בטרם נפסוק לדין... ".

            עוד הורינו לצדדים כלהלן:

" 48. ... ז . עד ליום 1.07.12 יודיעו הצדדים אם הגיעו להסכמה בעניין התשלום הרטרואקטיבי (טענת ההתיישנות) או שמבקשים הם הכרעת בית הדין בשאלה זו.... "(ההדגשה בקו תחתון שלי - ר.כ).

5.         א.         ביום 11.06.12 הגישה המדינה בקשה לעיכוב ביצוע ובה התבקש בית הדין

            להורות על השהיית ביצוע המלצתו לנהל משא ומתן בסוגית ההתיישנות, כן התבקש לעכב את מתן הכרעתו בה עד לסיום הליכי הערעור ("הבקשה"). זאת, מאחר            שבערעור אותו הגישה המדינה מבקשת היא לבטל את עצם החבות שנפסקה לתשלום בגין כוננויות הלילה, ומשכך מתן ההכרעה בערעור, ככל שטענתה תתקבל, עשוי לייתר את ההכרעה בסוגיה הנ"ל.

ב.         ביום 13.06.12 הגישו העותרים תגובתם ובה הודיעו על התנגדותם לבקשה. העותרים טוענים כי על בית הדין ליתן הכרעתו בכל המחלוקות שנדונו בפניו כחלק מחובתו כלפי מגישי ההליך, ומשכך על בית הדין להשלים את פסק-הדין בסוגיה הנ"ל לא להשהותה כמבוקש, ולמנוע מצב דברים בו לאחר קבלת פסק-הדין בערעור ומתן הכרעת בית הדין דכאן בסוגית ההתיישנות יוגש ערעור נוסף גם על הכרעה זו. דברים אלו בדין יסודם.

6.         כפי שהובהר בפסק-הדין השהנו את מתן ההכרעה בסוגית ההתיישנות כדי לאפשר לצדדים לנהל משא ומתן קצר ולהגיע להסכמות ביניהם בסוגיה נקודתית זו, [אגב, כך גם באשר לסכומים המגיעים לכל אחד מן התובעים בתביעותיהם האישיות]. למרבה הצער, וכעולה מהבקשה והתגובה שהוגשו ייתכן שכלל לא התקיים דיון כל שהוא בין הצדדים בעניין זה; לנוכח העובדה כי הצדדים לא מצאו פתרון המקובל עליהם, עלינו להשלים את פסק-דיננו כך שמכלול המחלוקות שהועלו בפנינו יוכרעו;